Yevamoth
Daf 20a
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מוּפְנֶה מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֶי אֲחָיוֹת וְעָשָׂה בָהּ מוּפְנֶה מַאֲמָר וְאַחַר כֵּן מֵת אָחִיו הַשֵּׁינִי בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וְהַלָּז תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט וְאֶת אֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ אוֹי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ וְאוֹי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs et le troisième est célibataire, ensuite au décès d'un de ses frères mariés le célibataire s'engage à épouser la veuve, puis l'autre frère marié meurt à son tour, le survivant pourra, selon l'école de Shammaï, conserver la femme avec laquelle il s'est engagé, et la seconde veuve est libre, à titre de sœur de la femme; selon l'école de Hillel, il devra rompre le mariage avec la première veuve, par un divorce et le déchaussement, et de plus se laisser déchausser par l'autre veuve. C'est à ce sujet qu'a été exprimé le proverbe: malheur à lui pour sa femme et pour celle de son frère (sans que ce soit de sa faute, il ne peut épouser aucune des deux).
Pnei Moshe non traduit
מתני' וא' מופנה. שאין לו אשה והה''ד אם היה נשוי נכרית אלא לאשמועינן דאין צריך שיהי' נשוי דבמופנה סגי ליה דאלו במתניתין דלקמן לא סגי במופנה אלא צריך שיהיה נשוי נכרית. נ''י:
אשתו עמו. דמאמר ככנוסה היא לב''ש וכי נפלה אחותה לא מיתסרא ההיא משום אחות זקוקתו ובגמ' פריך עלה:
והלז תצא. אף מן החליצה משום אחות אשה:
מוציא את אשתו בגט. דסברי ב''ה דלא אלים מאמר לשוויה ככנוסה וזו אוסרתה משום אחות זקוקה וצריכה גט למאמר דהוי קידושין במקצת וחליצה לזיקתה דהואיל והמאמר לאו קידושי גמורין נינהו וברישא יהיב לה גיטא והדר חליץ לה וחסר כאן במתניתין ובחליצה וכן הוא בנוסחת הבבלי:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין. שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ אָמַר. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה קִנְייָן גָמוּר בִּיבָמָה. אִין כְּרִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲרָךְ. גֵּירַשׁ לְבַעֲלַת מַאְמָר לֹא תִהְיֶה צְרִיכָה חֲלִיצָה. וְאָמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. מוֹדֵיי בֵּית שַׁמַּי שֶׁאִם גֵּירַשׁ לְבַעֲלַת מַאְמָר שֶׁהִיא צְרִיכָה מִמֶּנּוּ חֲלִיצָה. אֶלָּא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. הַמַּאֲמָר אוֹ קוֹנֶה אוֹ לֹא קוֹנֶה. אִין כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה נַפְשֵׁךְ. קָנָה מַאֲמָר וְאֵין אַחֲרָיו כְּלוּם. לֹא קָנָה מַאֲמָר לָמָּה לִי אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלָּז תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. שֶׁמָּא מַאֲמָר דְּבֵית שַׁמַּי כְזִיקַת רִבִּי שִׁמְעוֹן. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן. כְּמָה דְּרַבָּנִין דּתַמָּן אָֽמְרִין. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁייֵר. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. קוֹנָה וּמְשַׁייֵרֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין זִיקָה נוֹפֶלֶת לִמְקוֹם זִיקָה. כֵּן בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים הָכָא. אֵין זִיקָה נוֹפֶלֶת לִמְקוֹם מַאֲמָר.
Traduction
L'école de Shammaï exprime ici un avis conforme à celui de R. Éléazar b. Arakh, qui dit plus haut (157)Ci-dessus, (2, 1), fin,; ci-après, (4, 7); (5, 1), et (6, 7).: l'engagement verbal envers une femme équivaut à une acquisition formelle pour la belle-sœur. S'il en est ainsi, et que Shammaï adopte cet avis, en cas de répudiation d'une femme engagée par une promesse, elle ne devrait plus avoir besoin de déchausser le beau-frère (comme si elle avait été sa femme)? Or, R. Ila n'a-t-il pas dit au nom de R. Éléazar que Shammaï reconnaît qu'en cas de répudiation d'une femme engagée par promesse du beau-frère, elle devra pourtant le déchausser pour être libre? C'est donc que Shammaï se conforme à l'avis de R. Simon qu'il y a doute sur le point de savoir si un tel engagement verbal équivaut au mariage ou non. S'il en est ainsi, il y a lieu en tous cas de faire des objections: ou l'engagement est une acquisition, et il ne devrait plus être question d'aucun acte (ni de déchaussement), ou bien ce n'est pas une acquisition, et alors pourquoi est-il dit ici: '' Il pourra conserver sa femme, et la seconde sœur est libre à titre de sœur de la femme? '' Il est possible qu'au sujet de l'engagement par promesse, Shammaï professe le même avis que R. Simon admet à l'égard de la sujétion au lévirat, en conformité de l'opinion des Rabbins disant plus haut (158)Ci-dessus, (2, 2), fin,.: comme ceux-ci disent que l'engagement entraîne l'acquisition des femmes, bien que le mari les laisse (et par conséquent elles sont interdites au lévirat), de même R. Simon partage cet avis à l'égard de la sujétion (par suite de laquelle les deux veuves sont comme interdites; parce qu'il y a acquisition partielle). De plus, comme R. Simon dit que la sujétion ne retombe pas à la même place (sur l'autre veuve, et elle ne saurait être interdite); de même, l'école de Shammaï dit que la sujétion n'incombe pas à la place de l'engagement par promesse.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ב''ש אומרים כרבי לעזר בן ערך. דאמר לעיל ריש פ''ב דהמאמר קונה קנין גמור והילכך הלז תצא משום אחות אשה:
ופריך אין כרבי לעזר. סברי א''כ אם גירש כו' לא תהא תו צריכה חליצה ממנו דהא כאשתו הויא:
ואמר רבי הילא כו'. כלומר אלמה אמר רבי הילא דמודיי ב''ש דאעפ''י כן צריכה חליצה אחר הגט לאפקועי זיקתה וכדפרישית במתני' לב''ה. וכדאמר רבי אלעזר בבלי כ''ט דמאמר לב''ש אינו קונה אלא לדחות בצרה אבל אי בעי לאפוקה קודם שכנסה לא סגי לה בגיטא:
אלא כר''ש. סברי ב''ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדאמרינן בפ''ב שם:
אי כר''ש. סברי אכתי קשה דמה נפשך אם מאמר קונה הא אין אחריו כלום ואמאי מיבעיא חליצה:
ואם לא קנה מאמר. כלומר דלהכי בעיא נמי חליצה דילמא לא קנה מאמר א''כ למה לי אשתו עמו והלז כו' כלומר היך שייך למימר הכי דהא מדקתני תצא משום אחות אשה משמע משעת מאמר תצא הלזו ואפי' בלא חליצה ואעפ''י שלא כנס דסתמא אעשה בה מאמר קתני ועוד דקתני אשתו עמו דאלמא הופקעה זיקת השני' לגמרי ויכול הוא לכנוס לבעלת המאמר ואמאי שמא לא קנה מאמר וזיקת שתיהן עדיין קיימת:
שמא. הא דאמר דב''ש כר''ש היינו מאמר לב''ש כזיקה לר''ש דקונה ומשייר הוא וכדמפרש ואזיל:
על דעתין דרבנן דתמן. כלומר כמו דאמרינן לעיל פ''ב סוף הל' ב' אליבא דרבנן דהתם דסברי דהמאמר קונה ומשייר במקצת וכן נמי אליבא דר''ש דהזיקה בלא מאמר קונה מקצת ומשייר במקצת וכדפרישית שם אליבא דברייתא דרבי זעירא:
ר''ש אומר אין זיקה כו'. כלומר דהשתא מסיק למילתיה כמו דלר''ש אמרינן שם דהזיקה קונה ומשיירת ושמעינן ליה לר''ש דאמר נמי דאין זיקה נופלת למקום זיקה במתני' דלעיל דאם נפלו זו אחר זו אין זיקת השניה כלום לאסור על הראשונה כן נמי אמרי' לב''ש הכא דאין זיקה נופלת למקום מאמר והילכך תצא הלזו משום אחות אשה ואע''ג דהמאמר משייר במקצת הוא דלא אמרינן זה אלא לענין דלא תסגי לה בגיטא אבל אם רצה לכונסה אין זיקת השניה אוסרתה וכמו דלר''ש אין זיקה אחר הזיקה ואעפ''י שהזיקה משיירת היא וטעמא כדאמרינן בבלי שם אליבא דרב אשי דמתני הכא אליבא דב''ש דהמאמר דוחה ומשייר הוא ומתניתין דקתני תצא משום אחות אשה דיבמה דחזי' לכולהו חזיא למקצתה כגון ב' יבמות הבאות מבית א' דבשעת נפילה כל א' ראויה ליבום ולחליצה והילכך אמרינן בה כי עבד מאמר בתרא לא מיפטרא אידך בלא חליצה. וכן במתני' בריש פירקין דקתני לב''ש יקיימו הואיל ובשעת נפילה כל א' ראויה לכל מילי דיבום מן התורה דהרי איסור אחות זקוקה מדרבנן היא חזיא נמי למקצתה כלומר דאלימא זיקתה לאצרוכה חליצה אבל יבמה דלא חזיא לכולהו מילי בשעת נפילה כגון האי דב''ש במתניתין דהכא דכיון דעבד מאמר בראשונה עד שלא נפלה לפניו השניה מדחיא שניה דבר תורה מן היבום וכדדריש הכא לעיל בריש פ''ב דהמאמר קונה ד''ת אלא שאינו גומר הילכך לא חזיא למקצתה דלא אמרינן בה דמזיקתה תיבעי חליצה אלא מאמר הראשונה דוחה אותה לגמרי. וזה מסתייע לפי' התוספות והרשב''א ז''ל שפירשו כן והקשו שם על פירש''י בד''ה אלא יבמה דחזיא כו' וע''ש אלא דהמסקנא לבית שמאי דדוחה ומשייר הוא וכדמשמע הכא:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. תַּמָּן הוּא אָמַר. מְייַבֵּם לְאֵי זוּ שֶׁיִּרְצֶה וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִייָה. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עַד אֲנָן תַּמָּן שְׁמָעִית טַעֲמָא. תַּמָּן זִיקַת שְׁנֵי יַבְּמִין אֵינָה זִיקָה וְזִיקָה נוֹפֶלֶת לִמְקוֹם זִיקָה. בְּרַם הָכָא זִיקַת יָבָם אֶחָד וְאֵין זִיקָה נוֹפֶלֶת לִמְקוֹם מַאֲמָר. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. מַה אִיכְפְּלִין אֲחָיוֹת גַּבֵּי נָכְרִיּוֹת. אִין אַתְּ בָּעֵי מִקְשַׁייָא קְשִׁיתָהּ עַל הַהִיא דְּרִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. תַּנֵּיי תַּמָּן דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. 20a מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. תַּמָּן הוּא אָמַר. שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת.
Traduction
Est-ce que R. Simon n'est pas en contradiction avec lui-même? Ailleurs il dit (155)Ci-après, 10, fin.: '' Le survivant peut épouser laquelle des deux veuves il voudra, et se laisser déchausser par l'autre '' (D'où l'on semble inférer que la sujétion au lévirat équivaut à l'acquisition par un mariage accompli), tandis qu'ici il dit que la seconde veuve est dispensée de tout lévirat (ce qui prouverait que la sujétion au lévirat n'équivaut pas au mariage réel)? R. Zeira répond: lorsque je me trouvais encore à Babylone, j'ai entendu exposer les raisons de cette contradiction; ailleurs où il s'agit d'une sujétion à deux beaux-frères, elle n'est pas effective, et comme conséquence cette sujétion est circonscrite à la personne même (non au-delà), tandis qu'ici il s'agit de la sujétion à un seul beau-frère, laquelle est plus grave, et pourtant la sujétion de l'une (de la seconde) n'est pas réversible sur l'autre (sur la première, au point de l'interdire). R. Mathnia dit: il n'y a pas à comparer le cas où il est question de deux sœurs avec celui de deux femmes étrangères entr'elles (pour les deux sœurs, la sujétion est plus intime, de sorte que la seconde est libérée en ce cas). Si cependant tu veux présenter une objection, oppose-la à l'enseignement de R. Zeira au nom de R. Sheshet: il a dit (156)Ci-dessus, (2, 2),. que, selon R. Simon, les deux veuves sont interdites au beau-frère; or, n'est-il pas en contradiction avec lui-même? Plus haut il dit qu'elles sont toutes deux interdites, tandis qu'ici (à l'égard de deux femmes étrangères entr'elles) il les déclare libres toutes deux, et que le beau-frère peut épouser laquelle des deux il voudra choisir (C'est que là aussi on peut répondre: plus haut, il s'agit d'une sujétion envers un beau-frère, ce qui est plus grave que celle d'ici, où il est question de deux beaux-frères.
Pnei Moshe non traduit
מחלפא שיטתיה דר''ש דתמן הוא אומר. לקמן הל' י' שלשה אחין נשואין ג' נכריות ומת אחד ועשה בה השני מאמר ומת דקאמרי רבנן דחולצות ולא מתייבמות מפני שיש עליה זיקת ב' יבמין ורבי שמעון אומר דמייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה דמספקא לי' לר''ש דילמא יש זיקה והוו שתי יבמות מבית א' ולא מתייבמות וחדא נמי לא מיפטרא ביבום חבירתה דדילמא אין זיקה ככנוסה והוו להו שתי יבמות הבאית משני בתים:
והכא הוא אומר אכין. בתמיה דפשיטא ליה דיש זיקה וככנוסה היא:
עד אנן תמן. בעוד שהיינו בבבל הייתי שומע טעם ותירוץ לזה דהתם זיקת ב' יבמין ואינה זיקה כלומר אין זיקה חשובה ככנוסה ולפיכך זיקה נופלת למקום זיקה. זיקתה לשני שעשה בה מאמר נופלת וחלה על זיקתה מהראשון ונמצא שיש עליה זיקת ב' יבמין:
ברם הכא. אבל הכא במתניתין זיקת יבם א' הוא דהשני אחין מתו ונופלות לפני הג' וכשנפלה הראשונה זיקתה ככנוסה היא דאלימא זיקת יבם א':
ואין זיקה נופלת למקום זיקה גרסינן. כלומר דאין זיקה של השניה חלה על זיקה מהראשונה ולאסרה. וכה''ג מחלק בבלי שם על מתני' דהתם בשני אחין היא וזיקת יבם א' היא וכן הכא:
מה איכפלון כו'. כלומר דהקושי' מעיקרא ליתא דמה שייך להקשות מן אחיות דהכא לנכריות דשאני גבי אחיות דזיקה מחשבא לה כאחות אשה ולפיכך השניה פטורה:
אין את בעי מקשייא. ואם אתה רוצה להקשית על דברי ר''ש תקשה על ההיא ברייתא דלעיל פ''ב הל' ב' דאר''ז כו' דשתיהן אסורות לדברי ר''ש וע''ז תקשה מחלפא שיטתיה דר''ש דתמן כו'. וכאשר פירשתי שם מהמסקנא דההיא ברייתא דהטעם לר''ש דזיקה לדידיה כמאמר לרבנן הוא דקנוי' ומשויירת היא והילכך שתיהן אסורות והתם נמי נכריות הן:
והכא את אמר. גבי מתני' דנכריות דשתיהן מותרות לר''ש דקאמר מייבם לאיזו מהן שירצה ואמאי כיון דזיקה קנוי' במקצת היא ונמצאת שיש על כל אחת מקצת זיקת ב' יבמין. ועלה הוא דשייך ג''כ לתרץ כדלעיל דהתם זיקת יבם א' היא והכא זיקת ב' יבמין הן:
Yevamoth
Daf 20b
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס הַנָּשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וָמֵת. שְׁנִייָה יוֹצִיא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְרִאשׁוֹנָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs, et le troisième a épousé une étrangère, puis au décès d'un des frères mariés aux deux sœurs celui qui est marié à une étrangère épouse par lévirat sa belle-sœur veuve, ensuite celui-ci meurt à son tour la première veuve (remariée au troisième frère) est libre de toute cérémonie à titre de sœur de l'épouse du survivant, et l'autre est libérée du même coup à titre d'adjointe. Si, après lui avoir seulement promis le mariage, le frère survivant (marié à l'étrangère) meurt, l'étrangère aura seulement à déchausser le dernier frère qui resterait survivant, sans l'épouser.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נכרית. שאין קרובה לא לזו ולא לזו:
ומת. הנשוי נכרית ונמצא שנופלות שתיהן לפני האח שנשוי אחות השניה:
שני' יוצאת כו'. שניה לכניסה ובנוסחת הבבלי גריס הראשונה וחדא היא דהיא ראשונה לנפילה ובמתניתין דלקמן גריס הכא ראשונה והיא ראשונה לנשואין וכן היא גי' הרי''ף ז''ל ובתוס' דף ל' גרסי איפכא:
עשה בה מאמר. הנשוי נכרית ולא כנסה ומת חולצת כו' כדמפרש בגמ':
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית וְכָנַס אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וָמֵת. רִאשׁוֹנָה יוֹצֵאת מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנִייָה מִשּׁוּם צָרָתָהּ. עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר וָמֵת נָכְרִית חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs, et le troisième a épousé une étrangère, puis ce troisième meurt, ensuite l'un des survivants épouse cette femme par lévirat et meurt à son tour, l'une de ces deux veuves sera libre de toute cérémonie, parce qu'elle est la sœur du survivant, et l'autre le sera du même coup à titre d'adjointe; s'il y a eu seulement promesse de mariage lors du premier décès d'un frère, puis le second frère est mort, la femme étrangère déchaussera seulement son beau-frère survivant, mais ne l'épousera pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ראשונ'. לנישואין. ובבבלי שם בעי למה ליה למיתני הך מתניתין דהא במכ''ש אתיא ממשנה ראשונה דהכא אחות אשה עיקר נשואה היא והתם צרה לנכרית הויא ואפ''ה נכרית אסורה ומשני דהך תנא ברישא ומתניתין דלעיל חזיא להיתירא וכי הדר וחזיי' לאיסורא אקדמה איידי דחביבא ליה והך משנה לא זזה ממקומה:
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. גֵּירַשּׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵת הַנָּשׂוּי נָכְרִית וּכְנָסָהּ הַמְגָרֵשׁ וּמֵת. זוֹ הִיא שֶׁאָֽמְרוּ וְכוּלָּן שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁמֵּיאֵינוּ אוֹ נִתְגָּֽרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַייְלוֹנִיוֹת צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs, et le troisième a épousé une étrangère, et que l'un des maris des deux sœurs ait répudié sa femme, puis le troisième frère conjoint de l'étrangère meurt, après quoi le frère qui a répudié sa femme épouse sa belle-sœur veuve et à son tour il meurt, c'est à ce cas du second frère survivant que s'applique le principe énoncé par la Mishna (1, 1): lorsqu'une femme de l'une des 15 classes de parenté à degré interdit meurt avant son mari, ou est répudiée par lui, les adjointes peuvent se marier avec le mari.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וכנסה המגרש ומת. מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש הראשונה שהיא ערוה ולא היתה נכרית זו צרתה מעולם:
וזו היא שאמרו. בפרק קמא דאם נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:
מתני' וכולן. ט''ו עריות:
משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד נָשׂוּי נָכְרִית. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת וְכָנַס נָשׂוּי נָכְרִית אֶת אִשְׁתּוֹ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי וְאַחַר כָּךְ מֵת נָשׂוּי נָכְרִית הֲרֵי זֶה אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת.
Traduction
Si de trois frères deux ont épousé deux sœurs, et le troisième a épousé une étrangère, et au décès d'un des frères mariés aux deux sœurs celui qui a épousé l'étrangère s'unit aussi par lévirat à sa belle-sœur veuve, puis l'épouse du second frère meurt, après quoi survient le décès du troisième frère, celle qui est à double titre veuve (du premier et du troisième frère) sera interdite pour jamais au frère survivant (au second), parce qu'elle se trouvait déjà lui être interdite pendant un moment (puisqu'en son vivant sa femme était la sœur de la veuve survivante)
Pnei Moshe non traduit
מתני' שעה א'. בנפילה הראשונ' כשנפלה מאחיו הראשון שאז היתה אשתו קיימת וכדמפרש בגמ'. וצרתה לדעת הרמב''ם ז''ל חולצת ולא מתייבמת:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי בָּהּ.
Traduction
De même, c'est par suite de l'accord entre R. Simon et les autres rabbins que l'avis suivant (§ 6) est émis.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בין רבנן כו'. כדפרישית לעיל:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין כול'. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. הָדָא דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא דוֹמֶה אִיסּוּר אֲחָיוֹת יְבָמוֹת לְאִיסּוּר אֲחָיוֹת שֶׁאֵינָן יְבָמוֹת.
Traduction
Enfin R. Abina dit (§ 7) que c'est le cas de rappeler l'assertion de R. Yossé au nom de R. Yohanan (160)Ci-dessus, 1,., savoir: l'interdit de deux sœurs qui incombent au beau-frère par lévirat ne ressemble pas à l'interdit de deux sœurs qui ne sont pas belles-sœurs (mais en situation ordinaire)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאמר רבי יוסי כו'. כלומר זו היא שאמרנו לעיל ריש פירקין אליבא דר''י דיש חילוק בין איסור אחיות יבמות שהאיסור אחיות הוא מחמת הזיקה של יבמין בלבד דהיא אחות זקוקתו כמתניתין דארבעה אחין כו' דמתמה שם רבי יוחנן ואמר איני יודע מה טעם דהואיל ואינן אסורות אלא מכח זיקה דרבנן אם כן יחלוץ לשניה ותהוי כיבמה שהותרה כו' כמפורש שם אבל הכא איסור אחיות ממש והואיל ובשעת נפילה אחות אשתו ממש היתה דהויא איסור דאורייתא לא אמרינן בה יבמה שהותרה אלא דהואיל בשעת נפילה לא היתה ראויה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה לעולם:
הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. בֵּין רַבָּנִין בֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדִין בָּהּ. כְּרַבָּנִין צַד שֶׁקָּנָה מַאֲמָר כְּנֶגְדָּהּ אָסוּר בַּצָּרָה. וְצַד שֶׁלֹּא קָנָה מַאֲמָר כְּנֶגְדּוֹ אָסוּר בַּצָּרָה. לְפִיכָךְ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן קָנָה מַאֲמָר שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. לֹא קָנָה מַאֲמָר הָרִאשׁוֹנָה אֲסוּרָה וְהַשְּׁנִיָּה מוּתֶּרֶת מִסָּפֵק חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייַבֶּמֶת.
Traduction
La décision rabbinique en cas de promesse faite (§ 5) est aussi bien conforme à l'avis de R. Simon que des autres rabbins. Selon ceux-ci, au cas où l'engagement est valable, l'autre femme par contre est interdite au beau-frère: lorsque l'engagement n'est pas effectif, par contre l'autre femme est libre. Aussi, '' elle devra déchausser le beau-frère, mais ne pourra l'épouser. '' Selon R. Simon, si l'engagement est effectif, les deux femmes sont interdites; lorsqu'au contraire il n'est pas effectif, la première est interdite et la seconde devient libre; pourtant, en raison du doute, elle devra déchausser, mais ne pourra épouser.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בין רבנן כו'. אעשה בה מאמר קאי:
כרבנן. לרבנן הטעם דחולצת דס''ל דמאמר קונה במקצת וכדאמרינן לעיל ריש פ''ב וכן גרסינן שם להא:
צד שקנה כו' וצד שלא קנה כו'. כנגדו מותר בצרה גרסינן והויא צרת אחות אשה במקצת ולפיכך חולצת ולא מתייבמת:
כר''ש. ולר''ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא:
קנה מאמר שתיהן אסורות גרסינן. דאם קנה המאמר הויא הנכרית צרת אחות אשה:
לא קנה המאמר. הראשונה לנפילה אסורה משום אחות אשה והשניה היא הנכרית מותרת דלא חשיבה צרת ערוה מכח הזיקה ולפיכך מספק חולצת כו':
רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. קִידֵּשׁ אִשָּׁה מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְנָֽפְלָה לוֹ אֲחוֹתָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם 20b אֲפִילוּ כֵן אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ וְהַלָּז תֵצֵא מִשּׁוּם אַחוֹת אִשָּׁה. אָמַר. לֹא אָֽמְרוּ בֵית שַׁמַּי אֶלָּא עַל יְדֵי זִיקָה וְעַל יְדֵי מַאֲמָר. וְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ קִידּוּשִׁין מֵאָה תוֹפְשִׂין בָּהּ. וְלֹא כְבֵית שַׁמַּי.
Traduction
R. Judan objecta ceci: on sait que si quelqu'un a consacré une femme dont le mariage devra être valable au bout d'un mois, et que, dans l'intervalle de temps, la sœur de cette femme lui incombe en lévirat, le mariage conclu reste valable, et la sœur en question sera repoussée à titre de sœur de l'épouse; or, à ce sujet, R. Abahou a dit au nom de R. Yohanan (159)J., (Qidushin 3, 1) ( 63c); (Nedarim 11, 6) ( 42a).: quel que soit le nombre des mariages anticipés, tous sont effectifs en raison de l'intervalle de temps; et si c'est contrairement à l'avis de l'école de Shammaï que R. Yohanan s'est exprimé ainsi, la sœur devrait aussi accomplir le déchaussement pour être libre? -C'est que Shammaï a seulement en vue l'obligation par la sujétion, ou par suite d'un engagement (non pour une consécration anticipée).
Pnei Moshe non traduit
קידש אשה מעכשיו ולאחר ל' יום. דנמי קנוי' ומשויירת היא דהרי אמר מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו ואם נפלה אחותה לו ליבום בתוך הל' יום:
אפילו כן. כלומר מי נימא דאפי' כאן נמי לבית שמאי אשתו עמו והלזו תצא אפי' בלא חליצה. והגי' מוחלפת כאן וגרסינן הכא הא דבתרה וההיא דאמר רבי אבהו כו' כלומר והא דאמר רבי אבהו בשם ר''י לקמן בקידושין פ' האומר הל' א' גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום דאם בא אחר וקידשה בתוך הל' ואמר לאחר ך' ובא אחר ואמר ולאחר עשרה דאפי' קידושי מאה תופסין בה כדמפרשינן טעמא התם דכל חד רווחא לחבריה שביק דהרי קנויה ומשויירת היא:
ולא כב''ש. כלומר אם נימא דלא אזלא מילתיה דר''י אליבא דב''ש וכל זה מן הבעיא היא דהרי אם עדיין קידושין תופסין בה דקידושין דקמא לאו קידושין גמורין הן א''כ אחותה נמי חליצה מיהת צריכה:
ודחי לה הש''ס אמרי. לא אמרו ב''ש כן אלא ע''י זיקה וע''י מאמר וכדאמרן לעיל דהמאמר קונה מד''ת לב''ש ולדחות אחותה לגמרי אבל לא בקידושין מעכשיו כו' כיון דיש בה אכתי צד קידושין לכולהו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source